ספרי זיכרונות: חזרה אל מקום – ד"ר ורד מדר

כתיבת ספרי זיכרונות זוכה לעדנה בעשורים האחרונים משום הנגישות ההולכת וגדלה של כלל הציבור למנגנוני הפצה ודפוס; ועוד יותר מכך, כהמשך ישיר לביקורות מכיוונים שונים להן זכו המגמות של עיצוב הזיכרון וההיסטוריה סביב קטגוריות מכלילות ויחידות לאומיות רחבות. השיח הפוסט-מודרני והפוסט-קולוניאלי לצד הביקורת הפמיניסטית עודדו פירוקן של קטגוריות אלה ליחידות נפרדות ולקהילות מקומיות. כתיבת ספרי הזיכרונות היא למעשה אחד התוצרים של מגמות אלה ומהווה חוליה אחת משרשרת של צורות ואתרים מגוונים בהם נוצר ומוּבנה זיכרון העבר הקהילתי והמשפחתי.

כבחברות מהגרים רבות אחרות גם בישראל זיכרון העבר ממוקם על פי רוב במרחב ובמקום אחרים מן המקום שבו ובהקשרו מעוצב הזיכרון. המקום של הילדות ושל העבר מתדיין עם ומתייחס בצורות שונות אל המקום של הווה היצירה. יחסים אלה עומדים במרכז מחקרי בו מהווים ספרי זיכרונות של יהודים מתימן מקרה מבחן.

כעשרים וחמשה ספרים התפרסמו בשלושת העשורים האחרונים על ידי נשים וגברים שנולדו בתימן ועלו ארצה בשנות הארבעים והחמישים של המאה העשרים, בעלייה המוקדמת העצמאית דרך הים ובעיקר במבצע העלייה המאורגן והמוטס שכונה באופן רשמי "מרבד הקסמים" ובפי יהודי תימן "על כנפי נשרים".

בשיח הזהויות בהקשרו הישראלי שמור לקהילת יהודי תימן מקום ייחודי שנטוע בפרקטיקות דתיות, בתהליכים היסטוריים ובמגמות חברתיות. המיקום הייחודי של הקהילה מצא את ביטויו גם בטקסטים מסוגות שונות שיהודי תימן היו מושאם: ספרי מסע, כתיבה פוליטית אידיאולוגית וכתיבה ספרותית ופואטית. הם גם עמדו במוקדם של מחקרים רבים מדיסציפלינות שונות: סוציולוגיה, היסטוריה, אנתרופולוגיה, חקר הספרות, אתנו-מוסיקולוגיה, חקר הפולקלור ועוד.

על אף ריבוי הז'אנרים הטקסטואליים שנכתבו בתקופות ובהקשרים שונים משותפת לכולם נוכחותו של המתח המייחד את המבט שהופנה אל הקבוצה בנרטיב הציוני, מבט בו נמזגים הערצה ומיתיזציה לצד דחייה וזלזול. בחלקם של הטקסטים מופיע מתח זה כייצוג, שיקוף או טענה פוזיטיביסטית בנוגע לקהילה ובחלקם עומד המתח במוקד של מחקר ביקורתי מן השדה הפוסט-קולוניאלי. בספרי הזיכרונות בני הקהילה מחזירים מבט ומקיימים דיאלוג עם שני קטביו של המתח עליו הצבעתי, כאשר לעיתים הם מייצגים אותו ולעיתים מפרקים את היסודות עליו נבנה.

המיתיזציה של יהודים מתימן, שכרוכה פעמים רבות בגילויים של התנשאות ודחיקה אל השוליים, מעוגנת בקשר הכמעט אינטואיטיבי בינם ובין העברי המקראי, קשר שבא לידי ביטוי בדרכים שונות בזירות תרבותיות וחברתיות מגוונות: באמנות החזותית, בספרות ובכתיבה פוליטית-חברתית. ז. רבן, ד. בן גוריון, ש.ד. גויטיין ואחרים כוננו קשר זה באופני ביטוי שונים ומיסדו וחיזקו אותו. על רקע דברים אלה אבקש לדון באופן בו מתפקד דימוי זה בעיצוב המרחב התימני והישראלי בספרים.

צורות ניסוחו של המקום בתימן והדיאלוג שהוא מקיים עם המקום בישראל תעמודנה במרכז הדיון ותהוונה כלי להמשגה והבנה של תהליכי עיצוב זיכרון, חווית ההגירה ויחסים בין "גלות" ו"גאולה" שהיו בעבר ועודם, צירים מארגנים מרכזיים של התרבות היהודית בת זמננו.

 

הורדות

Vered Madar & Dani Schrire - From Leipzig to Jerusalem: Erich Brauer, a Jewish Ethnographer in Search of a Field