ד"ר אליעזר באומגרטן

המחקר הנוכחי עוסק בתפיסה של המושג 'מקום' בקבלה, והוא נעשה בהדרכת פרופ' אמנון רז-קרקוצקין.

עוסק בהיסטוריה אינטלקטואלית של הקבלה ובויזואליזציה של רעיונות קבליים בעת החדשה המוקדמת. סיימתי עבודת תואר שלישי במחשבת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בהנחיית פרופסור בעז הוס. בעבודת הדוקטורט על 'הקבלה בחוג תלמידי הגר"א' ניסיתי להראות כי נכון לקרוא את הכתיבה הקבלית כנטועה בהקשר חברתי ופוליטי ספציפי. השפה הקבלית מוגדרת על ידי החברה כשפה 'שונה', אשר עיסוקה הוא תיאולוגי בלבד וככזו היא נטולת זמן ומקום. במחקר ניסיתי לתת הקשרים מקומיים לעיסוק קבלי, ולהראות כי הפרשנות אותה עושים המקובלים לחיבורים קבליים, הוא חלק משיח פוליטי. בהמשך לעבודת הדוקטורט שלי, עבדתי על פרשנות קבלית בעת החדשה המוקדמת גם במרחבים אחרים, כמו אשכנז במאה השבע עשרה וכן איטליה וצפון אפריקה בראשית המאה השמונה-עשרה. בנוסף, לוקח חלק ב'פרויקט האילנות' [ www.ilanot.haifa.ac.il ] בהנחיית ד"ר יוסי חיות בחוג לתולדות ישראל באוניברסיטת חיפה. גר בירוחם, נשוי לורדית ואב לדביר כנה נעם ואלחנן. המחקר הנוכחי המחקר הנוכחי עוסק בתפיסה של המושג 'מקום' בקבלה, והוא נעשה בהדרכת פרופ' אמנון רז-קרקוצקין. במחקר זה, ברצוני לבחון את העיסוק בשאלות של 'מרחב' בחיבורים קבליים במאות השש עשרה עד ראשית השמונה עשרה. הדיונים בספרות הקבלית עוסקים הן במושג 'מקום' כמושג מופשט ותיאורטי, והן ב'מקום' הקונקרטי. מקובלים בעת החדשה המוקדמת, תקופה של מהפכות מדעיות נתנו דעתם לשינויים במבנים הקוסמולוגיים אשר עומדים בבסיס תפיסות קבליות, אך גם להקשרים של שינויים בתפיסת המיפוי ובתפיסה של הגיאוגרפיה. ברצוני להציג כי להתייחסות של מקובלים לנושאים אלו, יש משמעות חברתית ופוליטית.

פרסומים נבחרים

• הלכה קבלה ומדע בספרייתו של ר' נפתלי הירץ הלוי, קתדרה 135, ירושלים תש"ע, עמ' 89- 130
• 'סמכותו של האר"י בעיני תלמידי הגר"א', דעת 71, רמת גן תשעא, עמ' 51- 74
• 'בין מרוקו לאומן: מעברים אתניים בחסידויות ברסלב החדשות', פעמים 131 תשעב עמ' 147- 178
• 'הערות על השימוש של ר' נפתלי בכרך במקורות טרום לוריאנים', AJS Review 37:2 (November 2013) א-כג