ד״ר עודד פורת

ההדרה של כתבי הקבלה של ר' עזריאל מגירונה

עבודת הדוקטורט של עודד, שנתבצעה באוניברסיטה העברית בהדרכת פרופ' אמריטוס יהודה ליבס ופרופ' חביבה פדיה, עסקה בספר מעין החכמה. חבור אנונימי ודחוס זה, בן ששה עמודים, הוא מדריך מיסטי ייחודי, שבו פעולות החקירה והלימוד המיסטיים, כמו גם הדיון בטבעם של היסודות המטאפיסיים, באורות ובצבעים ובביצוע הפונטי היוצר, בתמונת המעגל כמקור ו"תיקונו" ככינונו, נערכים במבנים תיאוסופיים שלמים כתהליכי עיון ויצירה לשונית. ספר זה נדפס על־ידו יחד עם יתר כתבי ספרות העיון, מראשוני המקובלים בלנגדוק לאחר מפנה השליש האמצעי של המאה הי"ג.

את השנה הקודמת לעבודת המאסטר שלו הקדיש לטיפול בכתבי היד של ספר ברית המנוחה, חבור קבלי אנונימי מסוף המאה הי"ג או תחילת המאה הי"ד. עיוניו בספר זה נדפסים כעת במהדורה מדעית מוערת לצד המבואות לחבור, המתאר את מסעות המאורות על־פי תבנית מסעות בני ישראל במדבר ולפי תמונות הנקוד הדינאמיות של שם הוי"ה.

פרויקט המחקר בחסות מרכז "דעת המקום" מתרכז בההדרה של כתבי הקבלה של ר' עזריאל מגירונה, המפוזרים בעשרות רבות של כתבי יד. קבלתו זכתה להשפעה ניכרת בתולדות הקבלה, אך מרבית כתביו לא נקראו ונדונו כיאות במחקרה של תנועה זו. מקובל זה, תלמידו של ר' יצחק סגי-נהור שפעל בלנגדוק, מסמן, יחד עם חברו המבוגר ר' עזרא מגירונה, את מעברהּ של 'הפלטפורמה הספרותית' של הקבלה ואת מעבריהם של גופי ידע מבתי המדרש ומרכזי התורה והמדע שבדרום צרפת אל המרחב הפתוח של קטלוניה שבצפון ספרד, במקביל להתפתחות כתבי העיון באותו דור. על־אף השיתוף המושגי בין שתי תורות הקבלה, מציע עודד כי אין כל פולמוס בין המקובלים, אף ששיטותיהם שונות. אגרתו של ר' עזריאל לבורגוש מסמנת את ראשיתו של מעבר הידע הקבלי מקטלוניה לקשטיליה, מעבר ששיאו ביצירתיוּת הקבלית שהולידה את ספרות הזהר.

הופעתה של תנועת הקבלה במרכז הידע שבלנגדוק-פרובאנס שייכת לתכנים ולחידושים הנלמדים בבתי המדרש בלוניל ובנרבונה, בעיקר בחוג המשפחתי המצומצם של הראב"ד ובנו ר' יצחק סגי נהור. הוראתו של ר' יצחק נתפצלה, לפי מחקריו של החתום מעלה, לספרות העיון האנונימית הנוצרת אצל מקובלים נודדים ברחבי לנגדוק מחד ולספרות התיאוסופית-תיאורגית בזרם המרכזי של הקבלה המתפתחת בגירונה מאידך. המעבר בין שני המרחבים הגיאוגרפיים כולל מחד שימור מסורות סוד בעל-פה ובכתב, ומאידך שינוי מהותי באופיה של הקבלה, עם הרחבת שדות הפרשנות ותחומי העשיה הדתית-הקבלית. שינויים אלה מוכתבים מאופיים המרחבי של שני המרכזים ומעוצבים בהתאם להקשרים הגיאוגרפיים בהם צומחת הקבלה: ממרחב ריכוזי אל המרחב הפתוח, המרוחק יותר, שבו ספון המקובל בחדרו ויוצר באופן עצמאי.

המרחב הקטלוני נעדר את האופי הסגור של הידע בבתי המדרש ואת הביקורות על הקבלה מצד המוסדות הדתיים בלנגדוק, ופתוח לקיבועה של השיטה הקבלית ולהרחבתה אל תחומי פרשנות חדשים. במעבר זה יוצרים ר' עזרא ור' עזריאל מרחב פרשנות מקורי לאגדות התלמוד ולתפילות הקבע. ר' עזריאל ממשיך ומפתח את הפרשנות לספר יצירה, מוסיף תחומים חדשים לתורת הסוד בענייני הקרבנות, פרשנות תפילות הקדיש, הקדושה ו'יחוד השם' על רקע עליית מרכזיותו של העיסוק בשם המפורש כמצע להסברת תהליכים מיסטיים, ומסדר את הכללים והקושיות המרכזיות ביחס למעמדן של הספירות וביחסי המאציל, הקב"ה או אין-סוף אל הספירות ככחות וכמדות. טיבם של מעברים אלה בין מרכזי הקבלה יהיה עיקר עיסוקנו במחקר המוצע.