פרופסור אדוין סרוסי

רקע אקדמי ותחומי עניין ופעילות:

נולדתי במונטווידאו, אורוגוואי, ועליתי לישראל בשנת 1971. סיימתי תואר ראשון ושני במוזיקולוגיה, והמשכתי ללימודי דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (1981–1987). כחבר סגל בחוג למוזיקולוגיה באוניברסיטה העברית, אני מלמד אתנו-מוזיקולוגיה, מוזיקת עולם, תיאוריה ומתודולוגיה בחקר מסורות שבע"פ, ומוזיקה פופולארית. מחקרי מתמקד בתרבות המוזיקלית בארצות הים-התיכון והמזרח-התיכון, ביחסי-הגומלין בין התרבות היהודית והאסלאמית (בעיקר בסוגות מוזיקה אמנותית) ובמוזיקה פופולארית בישראל. בתחומים אלו אני חוקר תהליכי הכלאה, תפוצות, לאומנות וטרנס-לאומיות בהקשרים שונים כמו האימפריה העותומאנית, וביסוס זהות יהודית באמצעות יצירה מוזיקלית בסביבות שונות כמו במרוקו הקולוניאלית ובאלג'יריה, בגרמניה בתקופת הרייך השני ובאימפריה האוסטרו-הונגרית, בתקופת העליות הראשונות, ובתפוצות היהודיות דוברות הספרדית. בגישתי למחקר אני שם דגש על תפקיד הפרט בעיצוב תרבות עממית ופופולארית, על רשתות חברתיות, ועל השפעת קבלת המוזיקה וצריכתה בגיבוש התרבות המוזיקלית.

בעבר לימדתי בחוג למוזיקה באוניברסיטת בר-אילן (1987– 2000) ואף עמדתי בראשו (1996– 2000), כיהנתי כראש החוג למוזיקולוגיה באוניברסיטה העברית (2004– 2008) וייסדתי וניהלתי את בית הספר החדש לאמנויות באוניברסיטה העברית (2008– 2013). משנת 2000 אני עומד בראש המרכז לחקר המוזיקה היהודית באוניברסיטה העברית. הייתי פרופסור אורח בכמה מוסדות, ביניהם אוניברסיטת קליפורניה בברקלי, אוניברסיטת מוסקבה, המכון למוזיקולוגיה בציריך, ודארטמות' קולג', שם אני פרופסור אורח מאז 2008. לאחרונה, באביב 2013, זכיתי במלגת הארי סטאר מאוניברסיטת הרווארד על מחקרי "המוזיקה היהודית תחת האסלאם והנצרות: השוואה".

לצד פעילותי האקדמית אני פעיל גם בזירה המוזיקלית בישראל ובחו"ל בתפקידים שונים: כיועץ בפסטיבלי מוזיקה, כחבר בוועדות ממלכתיות בנושאי מוזיקה ואמנות, וכמפיק תכניות מוזיקליות. בעבר ייצגתי את ישראל במועצה הבינלאומית למוזיקה של אונסקו.

פרטי התקשרות:

יום שני, 16:00-17:00 או בתיאום מראש

המכון למדעי היהדות ע"ש מנדל (בניין רבין), חדר 2110, האוניברסיטה העברית

טלפון: 972-2-5880254+

פרסומים נבחרים

  • Popular Music and Israeli National Culture (with Motti Regev). University of California Press, 2004. Expanded Hebrew edition published by the Open University Press, Ra’anana, 2013.
  • Judeo-Islamic Sacred Soundscapes: The “Maqamization” of the Eastern Sephardic Liturgy. Jews and Muslims in the Islamic World, ed. Bernard Cooperman and Zvi Zohar, University of Maryland Press, 2013, pp. 1-24.
  • Translating from Nothing and From Everything: Israel’s Habrera Hativeet (‘Natural Gathering’) in Retrospective. Journal of Mediterranean Studies 21/2 (2012), pp. 277-293.
  • La cantica de ‘La Santa Elena’ (El hermano infame): Algo más sobre la modernidad del cancionero sefardí. ehumanista 20 (2012), 354-383. http://www.ehumanista.ucsb.edu/volumes/volume_20/index.shtml
  • Music: The “Jew” of Jewish Studies, Jewish Studies – Yearbook of the World Union of Jewish Studies 46 (2009), pp. 3-84.
  • Israeli Music and Its Study: Processes and Experiences, Min-Ad: Israel Studies in Musicology Online 7/2 (2008-2009), pp. 6-40. http://www.biu.ac.il/hu/mu/min-ad/
  • Sephardic Fins des Siécles: The Liturgical Music of Vienna’s Türkisch-Israelitische Community on the Threshold of Modernity. Jewish Musical Modernism: Old and New, ed. by Philip Bohlman with a Foreword by Sander L. Gilman. Chicago University Press, 2008, pp. 55-80.
  • Singing Modernity: Synagogue Music in Nineteenth and Early Twentieth-Century Italy. Assimilation and its Discontents: The Italian Jewish Experience Between Inclusion and Exclusion, ed. David Myers, Massivo Ciavolella, Peter H. Reill and Geoffrey Symcox. University of Toronto Press, 2008, pp. 164-182.