פרופסור חביבה פדיה

חביבה פדיה היא הוגת דעות, חוקרת יהדות, מיסטיקה, קבלה וחסידות, עוסקת בכתיבה מסאית של ביקורת ותרבות, יוצרת בתחום התיאטרון והמוזיקה ומשוררת. היא עורכת בקביעות סדרות אקדמיות וערבי שירה ותרבות; כותבת בקביעות מסות ומאמרים הזוכים להדים נרחבים. מלבד עבודתה האקדמית במחלקה להיסטוריה של עם ישראל ותפקידה כרא שמרכז אליישר לחקר יהדות ספרד והמזרח באוניברסיטת בן גוריון היא מרצה ומלמדת במוסדות ובאירועים שונים בכל רחבי הארץ ומקבלת הזמנות רבות לכתיבה ולהוראה.

כמשוררת היא הוגדרה על ידי העורכת והמתרגמת הלית ישורון, בראיון לדב אלבוים ('חוצה ישראל'), ככותבת את 'השירה הגדולה ביותר בישראל כיום'; היא כונתה על ידי המשורר והמתרגם רמי סערי כ'אמילי דיקנסון הישראלית' (Poetry International Web), ועל ידי המשוררת ומבקרת הספרות פרופ' חמוטל בר יוסף כ'אחד הגילויים העזים, המרוכזים והאותנטיים ביותר של החוויה המיסטית בספרות הישראלית' ('הארץ'); 'שירתה של חביבה פדיה'. כותב הסופר והמבקר דרור בורשטיין, 'גדולה מחביבה פדיה עשרות מונים, כי המשוררת עטופה בשירה הזו ובעולם הזה כאילו הייתה השירה מעילים' ('העיר'). ועוד על השירים: 'אני קורא בהם כנוגע בזהב פרווים וכזהב הסגור ועוד מחכים לי עורקי זהב בעמודים הבאים' (עמוס עוז); 'מופת של כתיבה לירית… בלשון רב קולית ומרובדת היא פורצת דרך חדשה בשירה העברית' (נימוקי השופטים, פרס נשיא המדינה). פיטר קול המשורר והמתרגם כלל אותה באנתולוגיה שלו של השירה הישראלית מראשיתה כמבטאת את השירה הצעירה החותמת את הספר.

ועוד על הפרופיל התרבותי: 'משוררת, חוקרת… פובליציסטית מבריקה ומחדשת ומחייה של המוסיקה המזרחית מימי ר' ישראל נאג'ארה במאה ה-16 ועד ימינו אלה… אינטלקטואלית מבריקה…חוקרת מיסטיקה, קבלה וחסידות מובילה ופורצת דרך' (חזי מחלב [כתב הערוץ הראשון], 'העוקץ'); 'פדיה מצליחה לרדת בניתוחיה לעומקים של מנגנוני הייצור התרבותיים… ולהגביה עוף בניסוחיה המבריקים והמנומקים, ניסוחים שמגובים בידיעה רחבה ובהכרות עמוקה עם מושאי כתיבתה… פרופ' חביבה פדיה היא היום אחת הדמויות החשובות והמרתקות ביותר בשדה האקדמי והתרבותי בישראל' (שירה אוחיון, 'על שירה ומאבקים בשדה האינטלקטואלי', 'העוקץ') ועוד: 'יצירתה של חביבה פדיה, יצירה שיש בה חסד, דעת ומדע. חסד שפה תבונית, רבת רבדים, מהדהדת יהודית ועברית. דעת במובנה כהשקפה ("בעל השקפה") ומדע במובנו כידע, חקירה, דרישה, איזון. הכל גם יחד כלול ביצירתה העיונית והספרותית, ועל הכל בזוק היטב, היינו מכסה כמפה, חן אישיותה. גדולתה כחוקרת (ראה ספרה האחרון לפי שעה: הרמב"ן, עם עובד), את מה היא ממשיכה אם לא את חקירת וכינוס אוצרות ישראל… וכך שירתה של חביבה פדיה, שמלבד שהיא שירת יחיד מובהקת, היא גואלת שפה ועולמות' (אדם ברוך).

 

ספרה בעין החתול [עם עובד 2008] חולל מהפכה תרבותית בארץ מבחינות רבות.

נכתבו עליו סקירות ומאמרים משבחים בכל העיתונים והמדיה לסוגיה [ראו להלן קישורים

http://havivapedaya.com/drupal/node/2110]

בין שלושת הממדים החשובים ביותר בשינוי שחולל הספר ובין מוקדי השפעתו החברתית יש לציין את העלייה הברורה של ההתיחסות לגורל החיות כאייטם תיקשורתי בעיתונות ואת הגשת דו"ח החתול לועדת החינוך של הכנסת. את שינוי השיח הספרותי והרחבת ממדי השפות הנכללות בטובי הספרים שיצאו לאור בשנתיים האחרונות שהחלו להכיל שפות יותר מורכבות מכל רבדי העברית בעקבותיה. הספר גם השפיע על ההתיחסות לפריפריה והעיר באר שבע בפרט, פדיה הוזמנה למועצת החינוך והרתבות של עירית באר שבע, נמנית בין 40 המשפיענים בדרום, ויועצת לפרויקט הבינאלה בחיפה.

ספרה בעין החתול כבר נלמד במכון מנדל למנהיגות בנגב, במחלקות לפוליטיקה וממשל והמחלקה לספרות.  ונבחר לאחרונה כאחד ממאה טקסטים שיהיו חובה בלימוד תרבות ישראל בבתי הספר. זהו השג משמעותי לכותבת המתווכת את היהדות במסרים של סובלנות שלום ואחווה ממזרח וממערב ודגש על הפריפריה. הספר בעין החתול מגשר בין עולם הקבלה לבין מסרים סובלניים ומכילים ובין המצוקות של הפריפריה, וסוגיות אקולוגיות בראייה ארץ ישראלית וגלובאלית.

פדיה היתה מעורבת במהפכת הפיוט וחלוצה בתחום זה מ-2003; בפעילות התרבותית, במוזיקה ובפיוט, היוותה מחלוצי ההפגשה של הפיוט עם המרחב הישראלי
למשל בשיתוף הפעולה עם אמנים חילוניים דוגמת ברי סחרוף, או במופע כט בנובמבר.
הקימה את אנסמבל היונה למוזיקה מן המזרח והפיקה ספרי דיסקים. ההרכב הוזמן לפסטיבל המוזיקה יהודית בקרקוב.

במכון ון ליר (2205-2007) יזמה קבוצות מחקר שעסקו במרחב החסר של יהדות המזרח, יהדות וישראליות.

מ -2008 ועד 2011 שימשה    כיו"ר עמותת חזון (שהקימה אמה) לשיקום נשים נפגעות נפש באמצעות אומנויות, היא חידשה את הגדרתו של מפעל שיקומי זה מרכז למימוש עצמי של נשים מוחלשות באמצעים של תאטרון ומדרש יוצר. כיום היא בונה רשת אומנים וידידים בכדי לקדם את המהלך של שילוב תכנים של יהדות ותרפיה עם העצמת נשים נפגעות בסביבה חד מגדרית הפתוחה לכל המגזרים.

2008-2012 פרופ' פדיה הציעה הגדרה מחודשת של יעדי עמותת רשימו לטובת הקמת מרכז לימודים חדש שמטרתו שינוי יחסי מרכז ופריפריה, מזרח ומערב, כבסיס ליהדות ישראלית מתחדשת פתוחה וסובלנית. המרכז יהיה פעיל בדרם הארץ חברים בועד העמותה אנשי רוח ואנשי מפתח בכלכלה הישראלית.

 

פדיה זכתה בפרסים שונים על מפעלה התרבותי והספרותי:

2012         פרס עמיחי לשירה עברית על הספר "דיו אדם" (עם מואיז בן הראש).

2004         פרס נשיא המדינה לספרות על הספר "מוצא הנפש".

1997         פרס התאחדות המו"לים בישראל ע"ש ברנשטיין לשירה על הספר "מתיבה סתומה".

1989         פרס הרי הרשון לשירה וספרות, האוניברסיטה העברית ירושלים.

1989         פרס ורבורג, האוניברסיטה העברית בירושלים.

 

בספריה: "הליכה מעבר לטראומה" ו: "מרחב ומקום מסה על הלא מודע התיאולוגי פוליטי" מציעה פדיה בחינת עומק של התודעה היהודית נוצרית ושל השלכותיה במרחב הישראלי ערבי, דיון מרתק ומקורי בשאלות של טראומה היסטורית וזיכרון קולקטיבי דת חילון ופונדמנטליזם.

חביבה פדיה פעילה בהוראה  ברחבי הארץ (מכל הזרמים דתיים וחילוניים שמאל וימין יהודים וערבים)

1.    בית מדרש 'קולות' למנהיגות חינוכית.

2.    מכון מנדל למנהיגות חינוכית.

3.    מכללת ספיר החוג לקולנוע.

4.    בית מדרש 'במדבר', ירוחם.

5.    בית מדרש וקומונה עירונית 'בית ישראל' ירושלים.

6.    ישיבת הסדר 'מעלה הגלבוע'.

7.    סניף מכללת 'שובה' בירושלים.

8.    הוראה בבית לקבוצות אומנים מכל הארץ.

9     "ממזרח שמש".

10. ישיבת עתניאל.

11. ישיבת תקוע.

12. מכללת מוסררה.

13. מכללת עלמא תל אביב.

14 ישיבת 'שיח יצחק', גבעת הדגן אפרת.

 

חביבה פדיה חברה בפורום הרמס הבינלאומי (בשילוב עם בי"ס לדתות אליה) לקידום שלום בעולם הנפגש מדי שנה במרקש, על ידי עיבוד מסרים תיאולוגיים לשפה רוחנית ואוניברסאלית של סובלנות והכלה.

ערכים המוקדשים לחביבה פדיה באתרים ואנציקלופדיות:

1.    :Poetry International Webhttp://israel.poetryinternationalweb.org/piw_cms/cms/cms_module/index.php?obj_id=6346

2.    מילון הספרות העברית: http://library.osu.edu/sites/users/galron.1/00559.php

3.    ויקיפדיה.

 

 

פרסומים נבחרים

פרסומים מדעיים בתחום מדעי היהדות

א. ספרים

1. השם והמקדש במשנת ר' יצחק סגי-נהור ותלמידיו, ירושלים: מאגנס 2000.

2. המראה והדיבור – טבעה של חוויית ההתגלות במסתורין היהודי, לוס אנג'לס: כרוב  2002.

3. הרמב"ן – התעלות: זמן מחזורי וטקסט קדוש, תל-אביב: עם עובד 2003.

4. הליכה שמעבר לטראומה, תל-אביב: רסלינג 2011.

5. מרחב ומקום – מסה על הלא מודע התיאולוגי פוליטי, קו אדום כהה, תל-אביב: הקיבוץ המאוחד 2012.

ב. ספרים בהכנה לדפוס

1. יהדות ותמונת עולם.

2. במלכות ללא מלוכה – בעקבות סיפוריו של ר' נחמן מברסלב, בעריכת דב אלבוים, תל אביב: ידיעות אחרונות.

 

ג. ספרים בדפוס

1. שיבתו של הקול הגולה – סצינת המוזיקה והתרבות בישראל, תל-אביב: הקיבוץ המאוחד.

2. קבלה, חסידות ופסיכואנליזה, בתוך: סדרה עיונית חדשה, בעריכת דב אלבוים, תל-אביב: ידיעות אחרונות.

3. אחרית דבר לתרגום העברי של "זרמים עיקריים" לגרשם שלום, תל-אביב: ידיעות אחרונות.

ד. ספרי פרוזה בדפוס

4. תרגום "סיפורי אימה פרטיים מאוד" לצרפתית, במימון קרן מתנאל.

5. אי M (רומן), תל-אביב: ידיעות אחרונות.

ה. ספרים בעריכתי

1. המיתוס ביהדות, באר-שבע: מוסד ביאליק והוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב 1996.

2. ספר רבקה – יהדות: סוגיות, פנים, קטעים, זהויות (עורכת עם פרופ' אפרים מאיר), באר-שבע: הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2007.

3. הפיוט כצוהר תרבותי: כיוונים חדשים להבנת הפיוט ולהבנייתו התרבותית, הוצאת הקיבוץ המאוחד בשיתוף מכון ון-ליר, 2013.

4. המזרח כותב את עצמו, ירושלים: מכון ון-ליר (בדפוס).

ו. מאמרים שפיטים בכתבי עת מדעיים

1. "פגם ותיקון של האלוהות בקבלת ר' יצחק סגי-נהור", בתוך: יוסף דן (עורך), דברי הכנס הבינלאומי השני לתולדות המיסטיקה היהודית — ראשית המיסטיקה היהודית באירופה [=מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, ו], תשמ"ז, עמ' 285-157.

2. "שכבת העריכה הפרובנסאלית בספר הבהיר", בתוך: משה אידל, זאב הרוי, אליעזר שביד (עורכים), ספר היובל לשלמה פינס, חלק ב' [=מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, ז], תש"ן, עמ' 164-139.

3. "ציור ותמונה בפרשנות הקבלית של הרמב"ן", מחניים 6, תשנ"ד, עמ' 123-114.

4. "ראיה, נפילה, שירה — השתוקקות ראיית האל והיסוד הרוחי במסתורין היהודי הקדום", אסופות 9, תשנ"ה,  עמ' רל"ז-רע"ז.

5. "'אחוזים בדיבור' — לבירורו של הדפוס הנבואי המתפעל אצל ראשוני המקובלים", תרביץ ס"ה, ג, תשנ"ו, עמ' 636-565.

6. "תמורות בקדש הקדשים — מן השולים למרכז", מדעי היהדות 37, תשנ"ז, עמ' 110-53.

7. "הבעל שם טוב, ר' יעקב יוסף פולנאה והמגיד מזריטש קווי יסוד לגישה טיפולוגית דתית", דעת 45, תש"ס, עמ' 73-25.

8. "איגרת הקודש לבעש"ט: נוסח הטקסט ותמונת העולם — משיחיות, התגלות, אקסטזה ושבתאות", ציון ע, תשס"ה, עמ' 354-311.

9. "החוויה המיסטית והעולם הדתי בחסידות", דעת 55, תשס"ה, עמ' 108-73.

10."האלף השישי – מילינריזם ומשיחיות בספר הזוהר", דעת 72, תשע"ב, עמ' 98-51.

ז. מאמרים שפיטים בקבצים ואסופות מדעיות

1. "לשון המראות האילמת ודיבור האפלה: עיון במטה-פואזיס של הקול והתמונה בשירת ביאליק", בתוך: חנה עמית, אביעד הכהן וחיים באר (עורכים), מנחה למנחם: קובץ מאמרים לכבוד הרב מנחם הכהן, בני-ברק: הקיבוץ המאוחד 2007, עמ' 427-442.

2. "נחל קדרון – פואטיקה של מקום: 'רחובות הנהר' בתווך שבין 'אימה גדולה וירח' לבין 'לסעיף סלע עיטם'", בתוך: אבידב ליפסקר ותמר וולף מונזון (עורכים), רחובות הנהר לאורי צבי גרינברג: מחקרים ותעודות, רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ז, עמ' 159-185.

3. "להתפתחותו של הדגם הדתי-כלכלי-חברתי בראשית החסידות: הפדיון, החבורה והעלייה לרגל", בתוך: מנחם בן ששון (עורך), דת וכלכלה: יחסי גומלין, ירושלים: מרכז שז"ר תשנ"ה, עמ' 373-311.

4. "ארץ של רוח וארץ ממש — ר' עזרא ר' עזריאל והרמב"ן", בתוך: משה חלמיש ואביעזר רביצקי (עורכים), ארץ ישראל בהגות היהודית בימי הביניים, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי תשנ"א, עמ' 289-233.

5. "שבת שבתאי ומעוט הירח — החיבור הקדוש: אות ותמונה", בתוך: חביבה פדיה (עורכת), המיתוס ביהדות, [=אשל באר שבע, ד] 1996, עמ' 191-143.

6. 'The Divinity as Place and Time and the Holy Place in Jewish Mysticism', in: B. Z. Kedar and R. J. Zvi Werlowski (eds.), Sacred Space – Shrine, City, Land, London, Jerusalem 1998, pp. 84-111

7. "מנגד ועברים – המשיח המתעכב", בתוך: זאב הרוי, גלית חזן-רוקם, חיים סעדון, אמנון שילוח (עורכים), ציון וציונות בקרב יהודי ספרד והמזרח, ירושלים: משגב ירושלים 2002.

8. "ארץ: זמן מקום – אפוקליפסות של סוף ואפוקליפסות של התחלה ", בתוך: אביעזר רביצקי (עורך), ארץ ישראל בהגות המאה העשרים, ירושלים: הוצאת יד בן-צבי 2002, עמ' 623-560.

9. "הליכה וטקסי גלות: ריטואלים של גירוש והבניית העצמי במרחבי אירופה וארץ ישראל", בתוך: חביבה פדיה ואפרים מאיר (עורכים), ספר רבקה — יהדות: סוגיות, פנים, קטעים, זהויות, באר-שבע: הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב 2007, עמ' 147-73.

10."ליבוביץ ורמח"ל", בתוך: אביעזר רביצקי (עורך), ישעיהו ליבוביץ: בין שמרנות לרדיקליות, ון-ליר והקיבוץ המאוחד תשס"ז, עמ' 58-40.

11. "העיר כטקסט והשוליים כקול – ההדרה מן הספר והניתוב אל הספר", בתוך: תמר גרוס, זאב דגני, ישראל כ"ץ (עורכים), אי-כאן: שפה זהות מקום, הקיבוץ המאוחד 2008.

12. "החסידות: השלב האחרון – הערות בשולי המאמר" בתוך: דוד אסף ואסתר ליבס (עורכים), השלב האחרון – מחקרי החסידות של גרשם שלום, ירושלים תשס"ט, עמ' 23-39.

13. "אבל ועונג: נג'ארה ונתיבי המוסיקה הלילית ביהדות", בתוך: איתן אביצור, מרינה ריצרב ואדווין סרוסי (עורכים), לבוש ותוך: המוסיקה בחוויית היהדות, רמת-גן: בר-אילן 2012, עמ' 122-79.

14. "החינוך כקשב" בתוך: זהויות, מכון ון-ליר.

15. "הבורגנות הדתית כמעכבת גאולה: על המתח בין הכריזמה לסמכות", בתוך: רועי הורן (עורך), החיים כגעגוע: קריאות חדשות בסיפורי המעשיות של ר' נחמן מברסלב, תל-אביב 2010, עמ' 185-157.

16. 'Fathers and Sons: The Mirror Community and the Image Community', Rosenzweig Yearbook, 6 (2011), pp. 137-190.

17. 'The Great Mother: The Struggle between Nahmanides and the Zohar Circle', in: Silvia Planas Marcé (Coordinació), Temps i espais de la Girona jueva; actes del Simposi Internacional celebrat a Girona 23, 24 i 25 de març de 2009, Girona 2011, pp. 311-328.

18. ‫"הטקסט וביצוע הטקסט בשירת ר' ישראל נג'ארה: הדרת השינה כפרקטיקה של גלות במרחב הלילה", בתוך: חביבה פדיה (עורכת), הפיוט כצוהר תרבותי: כיוונים חדשים להבנת הפיוט ולהבנייתו התרבותית, ירושלים: מכון ון-ליר, הקיבוץ המאוחד תשע"ג, עמ' 67-29.

19. "הפיוט כחלום וכחלון: מרחבי זיכרון", בתוך: חביבה פדיה (עורכת), הפיוט כצוהר תרבותי: כיוונים חדשים להבנת הפיוט ולהבנייתו התרבותית, ירושלים: מכון ון-ליר, הקיבוץ המאוחד תשע"ג, עמ' 384-367.

20. 'The Wandering Messiah and the Wandering Jew: Judaism and Christianity as a Two-Headed Structure and the Myth of his Feet and Shoes', in: Gesine Palmer und Thomas Brose (eds.), Religion und Politik; das Messianische in Theologien, Religionswissenschaften und Philosophien des zwanzigsten Jahrhunderts, Tübingen 2013, pp. 73-103.

21. "'והשתא אמא לית לן': קווים לגניאולוגיה של השכינה והאם; נספח: בני בבל ובני ארץ ישראל", בתוך:Bentsi Cohen (ed.), As a Perennial Spring:‎ a Festschrift Honoring Rabbi Dr. Norman Lamm, New York 2013, עמ' 151-87.

22. "קפקא: הטירה וההיכלות – תוקף ומשמעות בראי המיסטיקה היהודית", בתוך: זיוה שמיר, יוחאי עתריה, חיים נגיד (עורכים), קפקא – פרספקטיבות חדשות: עיוני מחקר, תל אביב: ספרא, 2013.

“Trauma, Crisis and Repair in Nachman of Braslav”, in: L. Fine, E Fishbane and O. Rose (eds.), Jewish Mysticism and the Spiritual Life: Classical Texts, Contemporary Reflections, Jewish Lights Publishing, Woodstock 2010

ח. מאמרים על שירה בכתבי עת וקבצים לשירה

1.* "הנקודה הפנימית: עיוורון והארה", על שירת זלדה,  כרמל 9, 2004, עמ' 33-38.

2.* "מסתורין השירה – על אבות ישורון ויאיר הורוביץ", הליקון 67, 2005, עמ' 52-59.

3.* "ארז ביטון — פענוח פואטיקה של הגירה: מודוסים פואטיים ומודוסים של 'אני' ", הכיוון מזרח 12, תשס"ו, עמ' 26-16.

4.* "שני שעונים – שני זמנים: הבו-זמניות של האב והבן בשירת אבות ישורון", בתוך: לילך לחמן (עורכת), איך נקרא אבות ישורון: כותבים על שירתו , תל-אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד תשע"א, עמ' 93-69.

5.* "אל העיר הנעדרת – על ספרה של מיכל הלד 'מרחפת על פני המים', מסכת, י, תשע"א, עמ' 167 -171.

ט. מאמרים בנושאי אמנות ומבואות לקטלוגים אמנותיים

7.* "אור כתוך ואור כמעטפת", בתוך: מילי בילסקי, אמיתי מנדלסון, אביגדור שנאן (עורכים), אורים: האור בספרות, בהגות ובאמנות, תל-אביב: עם עובד 2005, עמ' 163-140.

8.* "זהב וזהב שחוט", בתוך: דגנית שטרק-שוקן (עורכת), זהב שחוט, תל-אביב: מוזיאון ארץ ישראל תשס"ה, עמ' 35-20.

9.* "Art as a Project of Changing the Archive", in: Sammlung Essl (ed.), Overlapping voices: Israeli and Palestinian artists, Exhibition Catalogue, Klosterneuburg / Wien, 2008, pp. 124-133.

10.* "ההופעה וההתגלות", בתוך: מרית בן ישראל (עורכת), קולה של המלה, הזירה הבין-תחומית 2003.

11.* קטלוג התערוכה של שלמה ברוש, 2009.

12.* "מולדת החיים היא הילדות" – קטלוג התערוכה של אמיר נווה,  2010.

13.* "תכולת בית", קטלוג הבינאלה הים-תיכונית של חיפה, 2010, עמ' 14-21.

14.* "שרטת הזהות: אמנות מזרחית – כרוניקה ופרובלמטיקה", בתוך: קציעה עלון ושולה קשת (עורכות ואוצרות), שוברות קירות: אמניות מזרחיות עכשוויות בישראל, תל-אביב: אחותי תשע"ד, עמ' 61 -108.

י. מסות בקורת נבחרות בעיתונות ובקבצים בנושא יהדות תרבות מזרח ומזרחיות

1.* "על ספר שיריה של ויקי שירן שוברת קיר: "העם שלי לא אוהב אותי העם שלי לא אוהב שירה", הארץ  (מוסף ספרים), 22.06.2005.

2.* "ארז ביטון — פענוח פואטיקה של הגירה: מודוסים פואטיים ומודוסים של 'אני' ", הכיוון מזרח 12, תשס"ו, עמ' 26-16.

3.* "הגיע הזמן לומר 'אני' אחרת בשירה העברית", מסה בשני חלקים, הארץ (מוסף ספרים), 1.05.2006; 8.05.2006.

4.* "הגיע הזמן לומר 'אני' אחרת בשירה העברית", אפיריון 99, תשס"ז, עמ' 16-10.

5.* "שפת הלב : ללבי גיליתי לאיברי לא גיליתי",  בתוך: יגאל נזרי (עורך), חזות מזרחית: הווה הנע בסבך עברו הערבי, תל-אביב: בבל, 2004, עמ' 121-109.

6.* [על] ספרו של משה הלברטל על הרמב"ן – "הסוד של הרמב"ן", הארץ (מוסף ספרים), 26.09.2006.

יא. מאמרי ביקורת בכתבי עת מדעיים

1.* "[על] רחל אליאור מקדש ומרכבה, כוהנים ומלאכים, היכל והיכלות במיסטיקה היהודית הקדומה", מסכת ב, תשס"ד, עמ' 215-205.

2.* "[על] משה רוסמן, הבעש"ט מחדש החסידות", ציון סט, תשס"ד, עמ' 524-515.

3.* "[על] עמנואל אטקס, בעל השם: הבעש"ט — מאגיה, מיסטיקה, הנהגה", ציון ע, תשס"ה, עמ' 265-248.

4.* "[על] לכה דודי מאת ראובן קימלמן", מועד: שנתון למדעי היהדות, יז, תשס"ז.

5.* "[על] מתי שמואלוף, נפתלי שם-טוב, ניר ברעם (עורכים), תהודות זהות: הדור השלישי כותב  מזרחית; יוסי יונה, יונית נעמן, דוד מחלב (עורכים) קשת של דעות: סדר יום מזרחי לחברה בישראל; שלומית ליר (עורכת) לאחותי, פוליטיקה פמיניסטית מזרחית, תיאוריה וביקורת.

יג. מאמרים בהכנה לדפוס

1. "The Body and Body Language in Mystical Experience in Religious Service and in daily Life"

3. “The Time that Was Found: The Jew and the Wandering Signifier; or, When the Jew is The Unknown And the Unknown is the Language”

4. "במעבה הסוד של הזוהר: נעל, נעילה והנעלם – סיפורו של הבל", בתוך: שושנת האין, בעריכת אברהם אלקיים ושלמה מועלם, הוצאת מאגנס.

5. "המשיח והיהודי הנודד", ספר היובל לכבוד משה חלמיש, הוצאת אוניברסיטת בר אילן.

6. "נעל פריון ומוות" בתוך: של נעליך מעל רגליך – אסופת מאמרים, הוצאת בצלאל ורסלינג.

 

יד. ערכים אנציקלופדיים

1. Ya‘akov Yosef of Polnoye – The YIVO Encyclopedia of Jews in   Eastern Europe, YIVO Institute for Jewish Research

2. Nahmanides (Moses b. Nahman), Encyclopaedia Judaica

3. Rituals of Exile, Encyclopedia of the Jewish Diaspora

 

פרסומים אחרים

א. מסות בנושא יהדות וישראליות

1. "בארה של רחל: פשט, רמז, דרש וסוד בסיפורי רחל", בתוך: רותי רביצקי (עורכת), קוראות מבראשית, תל-אביב: משכל, 1999, עמ' 231-216.

2. "ירושלים של מעלה: ראיית השלום כנצחון הריסון במציאות", ארץ אחרת 16, תשס"ג, עמ' 73-68.

3. "החתונה הקדושה", ארץ אחרת 22, תשס"ד, 53-46.

4. "הקול והכתב יוצאים יחדיו מן התיבה", ידיעות אחרונות (מוסף שמיני עצרת),  14.10.2006

5. "דרוש בדק בית בעולם התורה", ארץ אחרת  35 תשס"ז.

6. "גלות הלב ואובדן הקול: אגירה והגירה – דרשה הגותית על התפילה בדורנו", מסכת ז, תשס"ח, עמ' 79-97.

ב. מאמרים ברשת [דגימות]

1. "מזרח הוא מזרח, על הבן איש-חי באספקלריית מזרח — מערב. 96 שנה לפטירתו", nrg יהדות, 27.09.2005

2. "התגלות-תפילה-משיחיות, פרופסור חביבה פדיה משרטטת את דמותו של הבעל שם-טוב", nrg יהדות, 12.06.2006.

3. "ידידי השכחת — על ר' דוד בוזגלו", nrg יהדות, 10.10.2006.

4. "באר שבע עיר ללא עיר", אתר קדמה:
http://kedma.co.il/index.php?id=638&t=pages

5. "הקול הגולה", מוסף התרבות של עיתון הארץ, אתר קדמה ואתר הפיוט: http://www.piyut.org.il/articles/192.html

 

ערכים באתר הפיוט [חלקי. רשימה מלאה]

1. "ר' ישראל נג'ארה"

2. "מבוא להבנת הפיוט"

3. "אנה אלך — עיון בפיוט"

4. "לכה דודי — עיון בפיוט"

5. "מלך גואל ומושיע — עיון בפיוט"

ג. ספרי שירה

1. מתיבה סתומה, תל-אביב: עם עובד 1996.

2. מוצא הנפש, תל-אביב: עם עובד 2002.

3. דיו אדם, תל-אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד 2009.

ספרי פרוזה

1. בעין החתול, תל-אביב: עם עובד 2008, מתורגם בימים אלה לצרפתית במענק קרן מתנאל.

ד. ספר דיסק

1. ר' ישראל נג'ארה – פיוטים מיסטיים, אנסמבל היונה, הוצאת נענע דיסק, 2013.

2. אדומי השפתות, ברי סחרוף ורע מוכיח (נענע דיסק, 2009) – יעוץ מבואות וביאורי השירים.

3. רישומי פחם בצבע (ביצועים מחודשים לאלבום 'רישומי פחם' למאיר אריאל), (עבודה עברית, 2010) – יעוץ על הצד היהודי, מאמרים.