נטע פרץ

תרבות חומרית וחזותית בצרפת במאות ה-19 וה-20: תרבות פנאי, דימויי נשים, מרחבים נשיים בערים הגדולות, אמנים ממוצא יהודי, וקשרי הגומלין בינם לבין סביבתם הלא-יהודית.

נטע פרץ היא סטודנטית לתואר שלישי בחוג לתולדות האמנות באוניברסיטה העברית בירושלים. סיימה בהצטיינות את לימודי התואר הראשון בחוג לתולדות האמנות והחוג לשפה וספרות צרפתית באוניברסיטה העברית, והשלימה בהצטיינות את לימודי התואר השני במסלול המחקרי במרכז ללימודי אירופה באוניברסיטה העברית. במהלך לימודי התואר השני למדה גם באוניברסיטת סורבון בפריז.

את עבודת הגמר לתואר השני, שכותרתה: "האישה פנים רבות לה: דימויי נשים באיורים של ז'ול פסקין בכתב העת "סימפליציסימוס" בין השנים 1914-1905" כתבה בהנחייתם של פרופ' ירחמיאל כהן מהאוניברסיטה העברית, וד"ר מרים ריינר מאוניברסיטת בר אילן.

מחקרה הנוכחי, בהדרכתם  של פרופ' ירחמיאל כהן וד"ר גל ונטורה, מתמקד בדמותה של האישה היהודייה בתרבות החזותית של צרפת במאה התשע עשרה. המחקר מתמקד באופן שבו האישה יהודייה הוצגה במגוון מדיומים, חזותיים וטקסטואליים, תוך התייחסות לסטריאוטיפים נפוצים, כגון ה"יהודייה היפה" ו"האישה הפטאלית" (femme fatale), ולהלכי רוח ואירועי התקופה. המחקר משלב היבטים של תיאוריה סמיוטית והיסטוריה תרבותית, ועולות ממנו שאלות הנוגעות למתח שבין מציאות לסטריאוטיפ, תפיסת היהודיוּת המודרנית, ומשמעות הנשיות והיופי בשיח האנטישמי של התקופה.

משנת 2013 משמשת עוזרת אוצרת במחלקה לאמנות מודרנית במוזיאון ישראל.