הרצאה של דביר צור בכנס השנתי של האגודה ללימודי ישראל באוניברסיטת קונקורדיה שבמונטריאול

בתאריכים 1-3 ביוני 2015 נערך באוניברסיטת קונקורדיה שבמונטריאול הכנס השנתי של האגודה ללימודי ישראל, שכותרתו Sustainable Israel: A changing society in the 21st century. במהלך הכנס הציג דביר צור את הרצאתו "Place, Border Crossing, Identity and Mysticism: The Case of Two Contemporary Israeli Novels". ההרצאה הועברה כחלק ממושב שעסק בספרות עברית ושאלת המקומיות שכותרתו Rethinking Home and Space through Arts and Literary, ועסקה באופן שבו מיסטיקה יהודית עתיקה הופכת לחלק בלתי נפרד מרומנים הכתובים בעברית ושחוברו על ידי סופרים המוגדרים חילוניים. ההרצאה התמקדה ביסוד המקומי, בשאלת חציית הגבולות בין זהויות שונות במרחב הישראלי ובאופן שבו המיסטיקה היהודית משמשת את הסופרים הללו ככלי להצבעה על עניין הגבול ועל חשיבותו.

בהרצאה נטען כי המצב הישראלי הוא מצב שמוגדר במידה רבה באמצעות הקשר שבין גבולות ממשיים לגבולות של זהות. החלוקה בין גברים לנשים, יהודים ללא-יהודים, דתיים וחילוניים, כל אלה הן חלוקות בינריות שנובעות בין היתר מהחשש מפני נזילותו של הגבול. על רקע זה כותבים פנחס שדה ודוד שחר רומנים שיש בהם תפישה המאתגרת באופן ברור את החלוקות הללו. בשני המקרים ישנה התייחסות ברורה ומפורשת למיסטיקה יהודית ובשני המקרים היא קשורה באופן הדוק אל נזילותה של הזהות המקומית. ההתייחסות אל היסוד המיסטי מעוקרת לכאורה מהתוכן הדתי ומהדהדת בתוכה תפישה שלא רואה במציאות הישראלית מצב נתון כי אם הבנייה מחשבתית מסוימת שניתן לשנותה באמצעות החזרה אל המיסטיקה.

המיסטיקה כתופעה מבוססת על חציית הגבול שבין המאמין (תהיה אמונתו אשר תהיה – גם אם זו מוגדרת כאמונה "חילונית") למושא אמונתו ולו להרף עין. על אף שהשיח המיסטי מצוי תחת ביקורת הולכת וגוברת, הרי שהסופרים עצמם רואים במיסטיקה קורפוס אחד. על כן ניתן להגדיר את ייצוגיהם כנוגעים לתחום זה. שני הסופרים, שחר ושדה, כותבים בין היתר על חציית גבול בין יהודי ללא-יהודי. זהו הגבול הרגיש של הזהות הלאומית, המקור ליצירתו של קו הגבול הישראלי. אך המיסטיקה מאפשרת לחשוב מחדש על גבול זה ובתוך כך להציע חלופה שאיננה בינרית כי אם רב קולית, מגוונת ורבת שכבות, חלופה שמטילה אור חדש על המציאות המסוכסכת שבה פעלו וכתבו שני הסופרים.

קישור לדף האתר של הכנס