נציגות מלגאי 'דעת המקום' בכנס בינלאומי בליסבון בנושא חקר תהליכי העברת ידע תרבותי

נציגות מלגאי 'דעת המקום' בכנס בינלאומי בליסבון

ביולי האחרון התקיים בליסבון כנס בינלאומי בנושא חקר תהליכי העברת ידע תרבותי (Knowledge Transfer and Cultural Exchanges) מתוך פרספקטיבות גלובליות ובפריסה גיאוגרפית ודיסציפלינארית רחבה. הכנס נערך באוניברסיטת ליסבון (Universidade NOVA de Lisboa) בארגונו ותחת חסותו של המרכז הפורטוגלי להיסטוריה גלובלית (CHAM). שלושה מקרב מלגאי מרכז 'דעת המקום' ודוקטורנטים בחוג להיסטוריה של עם ישראל– מרים סמט, עדי לבני ויונתן שילה-דיין – יזמו והובילו, בתמיכת מרכז 'דעת המקום', מושב שעסק בהיבטים שונים של תהליכי העברת ידע ונדידה של פרקטיקות תרבותיות ממרכז אירופה לפלשתינה/ישראל, תחת הכותרת From Central Europe to the Levant: Jewish immigration and the re-orientation of cultural knowledge in Palestine/Israel. המושב עורר ענין רב ובעקבות מועמדויות רבות שהוגשו, קיבלנו עוד שישה דוברים והחלטנו ליצור מושב ארוך המחולק לשלושה דיונים תמטיים: הדיון הראשון עסק בהעברה של פרופסיות, השני עסק באישים משמעותיים בתהליכי העברה שונים, ואילו האחרון התמקד בהעברה והשפעה על מוסדות. שלושת המוקדים הללו התבררו כצירים מרכזיים בהבנת תהליכים היסטוריים וסוציולוגיים של העברת ידע תרבותי, מקצועי ונורמטיבי ממרכז אירופה לפלשתינה ומאוחר יותר לארץ-ישראל.

את הדיון הראשון, שהוקדש לקליטה של פרופסיות וידע מקצועי, פתחה פרופ' טל אלון-מוזס מהטכניון בהרצאה על תפיסות תכנון של גינות ציבוריות בישראל, מקורותיהן בתכנון הסביבתי במרכז-אירופה האורבנית ומפגשם של סוכני ההעברה עם מכשולים פיזיים, חברתיים ותרבותיים בפלשתינה וארץ-ישראל. המשיכה אותה דנה פון-סופרין מאוניברסיטת מינכן, שהציגה את הדוקטורט שלה העוסק בבוטנאים יהודים-גרמניים (לצד בוטנאים מזרח אירופאים שרכשו את השכלתם בגרמניה) אשר היו אמונים על הטמעת הידע הבוטני והמתודות הנלוות לו במסגרת האידיאולוגית של הפרויקט הציוני ויחסו אל הקרקע והצומח בארץ-ישראל. את המושב נעלה מרים סמט מהאוניברסיטה העברית שהציגה אף היא את פרויקט הדוקטורט שלה המתחקה אחר הניסיונות ליישם פדגוגיה רפורמית שמקורה בגרמניה ביישוב העברי בתקופת המנדט, פדגוגיה שביקשה למקם את הילד במרכז תהליך החינוך ודגלה במתודות של חינוך חופשי ופעלתני.

הדיון השני הוקדש לאישים ונפתח בהרצאה של יאן קינה מהאוניברסיטה העברית שעסקה בשופט והמחזאי היהודי-גרמני סמי גרונמן שהיגר לפלשתינה בשנות השלושים והוסיף לפעול בסצינת התאטרון המקומית. אחריו דיבר יונתן שילה-דיין מהאוניברסיטה העברית שהציג את תפקידן של רשתות חברתיות בגיבוש קהילת אינטלקטואלים אנשי שמאל יוצאי מרכז אירופה בפלשתינה, דרך בחינתן של יוזמות עיתונאיות בהן היו מעורבים בפלשתינה ובמחנה לשבויי מלחמה גרמניים של הצבא הבריטי במצרים. המושב ננעל עם הרצאתו של עמית לוי מהאוניברסיטה העברית בירושלים, שהקיפה היבטים שונים של המפגש בין האוריינטליסט היהודי-גרמני מרטין פלסנר למרחב הארץ-ישראלי, לרבות מאמציו להפריד בין המרחב הפוליטי לשדה המדעי.

שלוש ההרצאות שהרכיבו את הדיון שנעל את המושב נסבו כאמור סביב מוסדות. הרצאתו של ד"ר אורי כהן מאוניברסיטת תל-אביב דנה בתנאי היסוד ובאתגרים הניהוליים עמם התמודדו בכירי מכון וייצמן ("מכון זיו" במקור) עם הקמתו ב-1934, תוך התייחסות ליחסי מרכז-פריפריה בעולם המדעי. התמה של יחסי מרכז-פריפריה עלתה גם בהרצאתה של עדי לבני מהאוניברסיטה העברית, שעסקה בהשפעתם של אינטלקטואלים ואנשי אקדמיה יוצאי מרכז-אירופה על התפיסות שעיצבו את תהליכי הקליטה של עולי ארצות ערב שהגיעו ארצה בסוף שנות ה-40 וראשית שנות ה-50. לבני הציעה מסגרת ניתוח סוציולוגית לבחינת יחסי הגומלין בין המוסדות, הגופים הפוליטיים וקבוצות ההשתייכות העומדים בבסיס מחקרה. את הדיון ואת המושב כולו נעלה הרצאתה של ד"ר אירנה אווה בן-דויד ממכון ון-ליר בירושלים (שהוצגה ע"י יונתן שילה-דיין) החוקרת את התהוות היחסים בין גרמניה וישראל במדעי הרוח. ההרצאה סקרה את תהליך ההתדיינות הארוך והטעון שקדם להחלטה על הקמתו של חוג ללימודי שפה וספרות גרמנית באוניברסיטה העברית באמצע שנות השבעים, תוך התייחסות לעמדות המורכבות בהן החזיקו בכירי הסגל האקדמי ביחס לשדה הגרמניסטיקה ושאלת השתלבותו בהוראה ובמחקר.

לתכנית המושב:

http://www.nomadit.co.uk/cham/cham2015/panels.php5?PanelID=3346