כנס תבנית נוף מולדתו | מושב ראשון כנס שאול טשרניחובסקי - במלאת 70 שנים למותו 1:39:57

המולדת (Heimat) העקורה: הנוף הלאומי ביצירותיהם של צלמים ויוצרי סרטים יהודים אשר גלו מגרמניה

מחקר בראשות ד"ר עפר אשכנזי

הצעת המחקר שלי בוחנת את מושג המולדת הגרמנית –  (Heimat) היימט –  כפי שנתפש בעיני אינטלקטואלים ואמנים יהודים אשר גלו מגרמניה בשנים 1933–1945. המילה הגרמנית "היימט" – מולדת בתרגום חופשי –  מגלמת בתוכה זיקה עזה לארץ ולנופיה כמאפיינים הייחודים של הלאום. האיקונוגרפיה של ה"היימט" מבוססת על דימויים וייצוגים כלליים של גרמניה, ובכך שימש המושג מרכיב מרכזי בגיבוש הזהות הלאומית הגרמנית המודרנית. עם זאת, כרעיון שמהותו אותנטיות הומוגנית, מושג ה"היימט" אינו עולה בקנה אחד, לכאורה, עם התבוללות. למרות אותו ניגוד עניינים ואולי דווקא בגללו, הפך מושג ה"היימט" למוטיב מרכזי בספרות ובאמנות החזותית של יוצרים יהודים דוברי גרמנית.

מחקרי, העוסק בביטויים הוויזואליים של תרבות ה"היימט", ינתח את השימוש בדימויי "היימט" כלליים ביצירותיהם של יהודים שנעקרו מגרמניה. המחקר מתמקד בחלקם של אותם יהודים ביצירת עולם הדימויים של ה"היימט" ובביקורת עליו, ובכך שופך אור על שתי תופעות שטרם נחקרו עד כה: האחת – כיצד נקודת המבט האמנותית של גברים ונשים ממוצא יהודי מילאה תפקיד משמעותי בגיבוש הזהות הלאומית הגרמנית לפני שנת 1933 ואחרי שנת 1945. השנייה –  חשיפת השפעתה כבדת המשקל (אשר טרם זכתה לתשומת לב ראויה) של החוויה היהודית בתקופת רפובליקת ויימאר על גיבוש תרבויות לאומיות בארה"ב, בגרמניה ובישראל שלאחר 1945.

תוך התמקדות בשתי תופעות אלו, טענת המחקר היא כי להתמודדות היהודית עם תפישת "המרחב הלאומי" הגרמני לפני 1933 הייתה השפעה עמוקה על דרכי גיבוש הזהות הלאומית בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה.