התייחסות הלכתית למציאות נכרית מקומית: מוסדות שלטון ומשפט

מרכזים: פרופ' צבי זוהר, פרופ' עמיחי רדזינר, ד"ר לוי יצחק קופר

הקהילה היהודית בגולה היתה מוקפת במוסדות נוכריים של שלטון ומשפט אשר השפיעו על סדרי הקהילה. מוסדות אלו כללו מערכת המשפט, רשויות השלטון ברמות שונות, ועוד. מוסדות אלו ביקשו להסדיר את החיים – והחיים היהודיים בכלל – בתחומים שונים, בין השאר: רישום נישואין, הגירה, מיסוי, כלכלה, תעסוקה, ארגוני עובדים, מינויים למוסדות הקהילה, הדפסת ספרים, ועוד. לעתים, חוקרי הלכה בוחנים את הספרות ההלכתית כמערכת סגורה, ללא שימת לב להשפעת המציאות הנכרית הסובבת. אולם ללא הבנת הסביבה הנכרית הספציפית שבאותו זמן ומקום לא ניתן להבין תהליכים פנימיים בתוך החברה והתרבות היהודית במלואם. כיצד המציאות הנכרית במקום שבו פעלו חכמי ההלכה השפיעה על המשפט היהודי? כיצד היא באה לידי ביטוי בספרות ההלכה? עד כמה מוסדות שלטון ומשפט נוכריים הטביעו חותם על עולם ההלכה?

כמובן, סדרי שלטון ומשפט נוכריים לא היו סטטיים. בהיסטוריה של העמים היו שינויים בהסדרי משפט, בגבולות מדיניים, בסוגי משטר, ועוד. לעתים שינויים אלו היו חדים, כמו במקרים של מלחמה, כיבוש, מהפכה, או מרד. לעתים השינויים היו עדינים ואיטיים, כמו ביכור ערך מסוים לאחר תהליך ממושך. פעמים מדובר בחידושים, ופעמים מדובר בהחזרת עטרה ליושנה. כיצד ההלכה התייחסה לשינויים אלו? שאלה זו מתחלקת לשתיים: מבחינה עקרונית, האם פוסקי ההלכה ביכרו הסדר אחד על פני הסדר אחר? מבחינה מעשית, האם השינוי עורר שאלות הלכתיות חדשות, או התייחסות מחודשת לשאלות הלכתיות וותיקות?

התייחסויות הלכתיות של רבנים למוסדות שלטון ומשפט נוכריים מצויות במקורות מסוגים שונים – פסקי דין, ספרי פסקים, שו"ת, פרשנות מקראית ותלמודית, תקנות קהל, ספרי הגות, דרשות, ועוד. התצרף מורכב מחלקים שונים, ותמונה מלאה עשויה להתקבל מתוך עיון בחלקים השונים והרכבתם יחד. לעתים החלקים לא נראים מתאימים זה לזה: קיימים הבדלים בין רטוריקה לבין הכרעות משפטיות; בין דרשות שנאמרו בפומבי לבין פסיקת הלכה במקרים קונקרטיים; בין פרשנות של מקורות הלכתיים לבין כתיבה הלכתית להווה. כיצד מפצחים את הפערים בין הסוגות הספרותיות השונות ביחס לשלטון ולמשפט נוכריים?

שאלות אלו ואחרות עשויות לעניין חוקרים מתחומים מגוונים: משפט עברי, תלמוד, מחשבת ישראל, היסטוריה של עם ישראל, והן עשויות גם לעניין חוקרים בתחום המשפט בכלל, הסוציולוגיה וההיסטוריה של המשפט.

קבוצת המחקר תתמקד בטקסטים בעלי אופי הלכתי שנתחברו החל משלהי המאה הי"ח ועד להקמת מדינת ישראל באמצע המאה הכ'. מאחר שהמציאות של מדינה יהודית ריבונית מעלה שאלות שיש להן ייחוד משל עצמן, הקבוצה לא תעסוק בפסיקה הקשורה למדינת ישראל. אלא, הקבוצה תעסוק ביצירתם של רבנים אשר פעלו במגוון רחב של מקומות ותרבויות בגולה ובארץ ישראל טרום תש"ח. כמו כן, הקבוצה מעוניינת להאיר את האינטראקציה בין ההלכה לבין מוסדות נוכריים של משפט ושלטון במקומות שונים, ולכן לא יידון היחס של חכמי ההלכה לשכן הלא-יהודי כפרט או לדת הנכרית של בני המקום (בתור דת; תפקיד שלטוני של הדת כן שייך לנושא של הקבוצה).

עמודי תוכן

התייחסות הלכתית למציאות נכרית מקומית – צוות החוקרים