עירית חן

יחסי ישראל-גרמניה; חיים יהודים בגרמניה אחרי 1945

אני תלמידה לתואר שלישי בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטה העברית. השלמתי את התואר השני בלימודי גרמניה ואירופה המודרנית באוניברסיטת חיפה בהצטיינות יתרה. עבודת התיזה שכתבתי בהדרכת ד"ר מרקוס זילבר וד"ר שרון ליבנה, ואשר זכתה לפרס הדיקן ללימודים מתקדמים, בחנה את פועלה של הקונסוליה הישראלית במינכן בשנים 1953-1948 לנוכח הדואליות הישראלית ביחס לגרמניה: מחד – נקיטת צעדי חרם, ומנגד – יצירת מגעים תועלתניים לפיצוי חומרי. את התואר הראשון השלמתי בחוג לפסיכולוגיה ובבית הספר למדע המדינה בהצטיינות יתרה באוניברסיטת חיפה.

במוקד עבודת הדוקטורט, אשר נכתבת בהדרכת פרופ' יפעת וייס וד"ר שרון ליבנה, עומדת משלחת הקניות לקלן, נציגותה הרשמית והבלעדית של ממשלת ישראל ברפובליקה הפדרלית של גרמניה – מערב גרמניה (להלן: גרמניה), בטרם כוננו יחסים דיפלומטיים בין המדינות. המשלחת החלה לפעול בקלן ביוני 1953 כגוף מסחרי האחראי על מימוש ההסכם השילומים ופעילותה הושלמה באוגוסט 1965 לאחר כינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל וגרמניה. העבודה תבדוק את מקומה ותרומתה של המשלחת, אשר על חבריה המרכזיים נמנו אישים ממוצא יהודי-גרמני, ששבו למרחב הולדתם כנציגי מדינת ישראל, להעמקת היחסים המוקדמים שנרקמו בין שתי המדינות עד לכינון היחסים הדיפלומטיים.

העבודה תבקש לעמוד על סבך הזהויות והשתייכות הכפולה של הדיפלומטים הישראלים חברי המשלחת: מחד – זהותם היהודית-גרמנית, הקשורה למרחב הגאוגרפי בו נולדו כמו גם למרחב התרבותי שבקרבו התחנכו והתעצבו, ומנגד – זהותם הישראלית שנקשרה למדינת ישראל, המדינה בה נקלטו, ואשר לשם ייצוגה שבו לגרמניה. בכך, העבודה תבקש לבחון האם ההשתייכות הכפולה של הדיפלומטים הישראלים – יהודים – גרמנים, הן למרחב הישראלי והן למרחב הגרמני, היוותה ערוץ תקשורת לקירוב בין המדינות בטרם כוננו יחסים דיפלומטיים.