מירב ראובני

עסקת בהיסטוריה תרבותית של יהודי מזרח ומרכז אירופה בעת החדשה המאוחרת, וחוקרת את השיח על השפה העברית בעיתונות היהודית בשנים 1856-1914

 

אני תלמידת דוקטורט בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית, בוגרת החוג בתואר ראשון ושני, ועוסקת בהיסטוריה תרבותית של יהודי מזרח ומרכז אירופה בעת החדשה המאוחרת, בדגש על שאלות של שפה, זהות ולאומיות.

עבודת המוסמך שלי "עברי בברלין: ש"י איש הורוויץ ו'העתיד' – תודעה היסטורית ותחיית השפה העברית 1903—1914" נכתבה בהנחיית ד"ר איה אלידע ובחנה את הקשר שבין פובליציסטיקה, מו"לות וכתיבת היסטוריה יהודית לבין המאבק לתחיית השפה העברית בתנועה הלאומית היהודית, על הציר שבין מזרח אירופה למרכזה.

עבודת הדוקטורט שלי, "פולמוסים על השפה העברית בעיתונות היהודית התלת-לשונית (עברית, יידיש וגרמנית), 1856—1914", נכתבת בהדרכת פרופ' ירחמיאל כהן וד"ר איה אלידע. העבודה מבקשת לבחון את השיח ביחס לשפה העברית בחברה היהודית במרכז ובמזרח אירופה ולהעמיד את תחיית השפה העברית בהקשר ההיסטורי והתרבותי שאפשר אותה. על מנת להבין את הדרכים בהם התעצבו האמונות והדעות ביחס לשפה על רקע ההשכלה, הלאומיות, הציונות ותהליכים אחרים בחברה היהודית, המחקר בוחן את הפולמוסים שנערכו בעיתונות היהודית ועסקו במעמדה של העברית, הרחבתה, השימוש והיצירה בה, וביטאו את התפתחותן של העמדות והאידיאולוגיות בנוגע לעתידה הרצוי של השפה העברית, במקביל לשפות ואידאולוגיות אחרות. בנוסף בוחן המחקר את הדינמיקה של המחלוקת ואת התפתחותו של שיח ציבורי יהודי מודרני ובכך מבקש להתייחס הן להיווצרותו של הזרם המרכזי ביחס לשפה והן לקולות השוליים והמתנגדים שהתקיימו לצדו וליצור תמונה מדויקת ככל האפשר של השיח התקופתי בנושא.

לצד המחקר אני משמשת כארכיונאית של מכון ליאו בק ירושלים ואחראית על קטלוג הארכיון ההיסטורי והפנימי של המכון.

פרסומים נבחרים

'עברי בברלין: ש"י איש הורוויץ, תודעה היסטורית ותחיית השפה העברית 1903—1914', ציון פג, א (תשע"ח), 71—105.